רצוני ורצון ה´

השאלה
היי ליאור
זאת... אני לא בטוחה שאתה זוכר אותי, אני מ...היית המדריך שלנו בסמנריון אמונה,עבר קצת זמן,אבל עוד לא הספקתי לומר תודה כמו שצריך-פשוט היה מטורף ומדהים.ממש תודות אדירות.
יש לי שאלה,אני ממש אשמח אם תוכל לעזור לי,אני אשתדל לנסח אותה הכי ברור שאפשר..
אני דיברתי עם המורה שלי,והוא חילוני גמור,אוכל לא כשר,מסיבות בערב שבת,בנות,ממש לא שומר דת,אבל אם פתאום בא לו על איזו מצווה, אז הוא כן ישמור איזה שעה חלב ובשר לדוג´,כי נראה לו וימשיך הלאה,שוב לאכול לא כשר.
הוא מודע לזה שהוא עושה מה שניראה לו עפ"י רצונו ובמקביל עומד רצון ה´,אבל השאלות שלו לא מפסיקות לזרום.כי אני בתור הדתייה היחידה שם בחוג,יש לו עם מי לדבר יש לו עם מי להתווכח.
עכשיו, הוא לא מתריס,ממש לא,הוא מחפש תשובות אבל בלי איזושהיא כוונה ליישם,הוא פשוט אוהב לשאול לשמוע ולהתווכח ,לא כנגד אבל הוא אוהב-ככה הוא אמר לי.
אחת השאלות שלו הייתה למה שמירת נגיעה,ישר אמרתי לו,ששמירת נגיעה זו אחת המצוות הבאמת יותר חשובות,שהמטרה העיקרית של ההגבלה היא להעצים ולקדש את הנגיעה אחרי זה עם מי שאתה הולך לחיות איתו את החיים,שאם תשמור את היצר הזה לאחרי החתונה,זה יהיה הרבה יותר קדוש,ויותר גדול ממה שאתה מרגיש עכשיו,וכל הנגיעה עם בנות בכלל.
הוא עונה לי כל פעם מחדש שהוא לא מבין איך אפשר להתחתן עם אישה לחיות איתה כל החיים,ולהקים איתה דור חדש בלי להיות איתה קודם,לפני החתונה,ההתחייבות,(מחילה על איך שזה נשמע)אבל בעצם להתחתן עם מישהי בלי להכיר את הצד הפיזי,גופני שבה...
הסברתי לו שוב,שזה לא החשוב בין אנשים,מה המשמעות האמיתי,הקדושה שהוא מאבד בלהיות ולגעת בנשים,שהוא בעצמו אמר לי שהוא איבד כבר איזשהו רגש בכל הסיפור.אבל הוא עוד לא מבין...
קשה להסביר לאדם שחי עם תפישה כל כך שונה ,מזה המושג הזה של קדושה שאני ואתה כל כך רוצים שיהיה לנו,הסברתי לו גם על השבת ועל הקדושה שעומדת בתוכה,כמה יופי יש בה וכמה זה כיף שזכינו לקבל יום כזה,והוא ענה לי שאם הוא היה לוקח אותי לכוס בירה בשישי בערב אולי הייתי משנה את דעתי,אבל אמרתי לו שאת הקדושה הזאת זה לא משהו שהייתי מוותרת עליו בחיים,והוא ענה לי שממעט השבתות שזכה לשמור כדת וכדין,הוא לא הרגיש את זה שם,והוא מעדיף את המסיבות בשישי,אז איך אתה מסביר קדושה כזו למישהו,הרי בכל זאת הוא לא עד כדי כך מרוחק,הוא יהודי ,מודע לדת ,טעם ממנה קצת,זה לא אמור להתחבר אליו?איפה הניצוץ היהודי הזה?זה נראה בכללי שחילונים עטופים בכ"כ הרבה שכבות שהניצוץ היהודי לעולם לא יתגלה אצלם..זה מבאס זה מייאש אני רוצה שעמ"י יחזרו בתשובה,שתהיה קדושה,ואנשים נראים כ"כ רחוקים,אני רוצה להתקרב לה´ אני עושה כל יום ומשתדלת, אבל המשיח בחיים לא יגיע אם אנשים לא יקלטו ויעבדו את ה´,כולנו צריכים לחטוא?כולנו צריכים לחזור בתשובה?עמ´י נמצא במדרגה שפילה אני באמת ריאלית,שפילה עד כדי כך שיהודים -המון יהודים לא יודעים תורה,מתנכרים לה,רחוקים שנות אור,יש טומאה על גבי טומאה,אני לא מבינה איך המשיח יגיע?-אני מאמינה שהוא יבוא-באמונה שלימה אבל אפילו לא מגיע לנו שהוא יבוא,אני מתביישת שהוא יבוא,ומצד שני צריך כבר מישו שיגאל ת´עם הזה דחווף,אני מקווה שהבנת את השאלה שלי,על איך מסבירים לאדם רחוק על קדושה,ואיך לא מתייאשים וממשיכים להאמין גם כשזה לא ניראה בכלל שהמשיח יגיע עם המצב של עמ"י?
סליחה על האורך,אני כ"כ אשמח אם תענה לי איכשהו בזמנך הפנוי,ואני ממש מצפה כבר לספרים של "מרכז"(´בשביל הנשמה´, ל.ל)
תודה רבה חודש גאולה שמח שנזכה אנחנו וכל עמ"י להגאל בקרוב!


התשובה
שלום וברכה וחודש טוב,
שמחתי לקרוא את דבריך, והזדהיתי גם עם השאלות וההתלבטויות שהעלית.
בנוגע לעניין הראשון – חווית הקדושה. צדקת כשכתבת על הניצוץ היהודי החבוי אי-שם מתחת לקליפות הרבות. נראה לי שהשאלות של המורה שלך מעידות יותר מכל על הניצוץ הזה. עוד רבים אחרים כמוהו מתעוררים היום, הרבה יותר מבעבר, לברר, להעמיק ולחפש אחר דרך אמיתית יותר. אין לי ספק ששאלותיו לא נובעות רק מסקרנות אינטלקטואלית, אלא גם מן הצימאון של הנשמה. גם אם לא תמיד יודעים לבטא זאת במילים.
לגופו של עניין, נראה לי שהמורה שלך יודה שיש הבדל מהותי בין ההנאה שיש בלשתות בירה עם החבר´ה בפאב לבין עונג רוחני, מכל סוג שהוא. למשל, מי שהתנדב פעם או עזר למישהו, הרגיש שהעונג שחווה לא דומה לשום הנאה פיזית. כלומר, כל אדם, עם קצת יושר פנימי, מודה שיש הנאה חומרית ויש הנאה רוחנית. אנחנו נגדיר את ההנאה החומרית ככזאת שמענגת את הגוף, בעוד ההנאה הרוחנית מענגת את הנשמה. הנשמה היא החלק העליון באדם. החלק שאינו מתרצה בשום סוג של הנאה חומרית ותמיד ימשיך ´לנדנד´ לנו עד שנספק את שאיפתה הרוחנית. שאיפה זאת מתבטאת ברמה הבסיסית ביציאה מן התכונות האגואיסטיות שגורמות לנו לחשוב רק על עצמנו, ובקיצור – להעניק לאחרים, וברמה הגבוהה יותר, אנו כעם ישראל, מקיימים את רצון ה´, שמתבטא גם במצוות התורה.
מובן שאיננו עושים את רצון ה´ כדי לחוות חוויות רוחניות. אנו עושים זאת משום שזאת האמת. אמת שלא מתחילה ממה שנראה לי וממה שעושה לי נעים. החוויה המתוקה שתיארת, אם וכאשר היא באה, היא מתנה של ה´. וכדי לזכות בה צריך להשקיע הרבה. להתאמץ ולעבוד קשה. וגם כאשר לא נרגיש אותה נמשיך לעבוד באהבה, לעשות את רצון ה´ ונתפלל שיזכנו לטעום את המתיקות שיש בעשיית רצונו.
ועוד נקודה; אל תיבהלי מהשאלות של המורה שלך. ברור שהרבה יותר נוח להישאר בעמדה ספקנית שמקשה ושואלת בלי סוף מאשר להתחייב לגבולות הלכתיים שלפעמים קשה מאד לעמוד בהם. מי שנשאר בחוץ לעולם לא יבין את אלה שחיים בפנים, גם אם הוא טוען שניסה להרגיש משהו.
ולעניין השני: מצבו של עם ישראל כיום. קודם כל, כפי שציינתי בדבריי למעלה – רבים כיום מחפשים את הדרך חזרה לחיק היהדות. ויעידו על כך מאות השיעורים, החוגים וההרצאות לקהל מגוון מאוד שצמא לשמוע מה האוצר שהיה שם תמיד ולא סיפרו להם עליו. האומנות היהודית – הספרות והמוסיקה פורחים יותר מאי פעם והביקוש הגדול מעיד על השינוי שחל בחברה הישראלית. וגם אם בעיתון ובחדשות לא ידברו על זה – זאת האמת בשטח.
אבל נניח שהמצב רק מורכב ומסובך כפי שתיארת. הרי בעוד שבועיים, נשב כולנו סביב שולחן הסדר ונקרא את הפסוקים בספר יחזקאל המתארים את עם ישראל היוצא ממצרים כתינוקת עירומה המתבוססת בדמיה. ובכל זאת מתאר המדרש: "הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שיגאלו...שהיו שטופים בעבודה זרה"(עייני רש"י שמות יב´,ו´ וכן יחזקאל פרק כ´). המצב היה גרוע כל-כך עד שאפילו משה רבנו הסתפק האם עם כזה ראוי לגאולה(רש"י שמות ג´, יא´). זאת אומרת, השאלה במקום, אך ההכרעה היא חד-משמעית: גם במצבים קשים מאוד – כאשר הגיע הזמן – מתחילה הגאולה! וכך היה גם בימי בית שני, המצב שמתואר שם חמור לא פחות; נישואי תערובת, חילול שבת ועוד בעיות תרבותיות ורוחניות(עייני עזרא ח´, ב´ ונחמיה יג´ טו´ – יח´;וכן קידושין סט.). ועם זאת – שיבת ציון החלה. וגם בנוגע לגאולתנו, גאולה שלישית, דעת ר´ יוחנן במסכת סנהדרין היא שהגאולה יכולה לבוא גם בדור שכולו חייב(דף צח.).
הנביא יחזקאל מתאר שתהליך הגאולה מתחלק לשניים: בתחילה ה´ ישיב את עמו מן הגלות בכל קצוות תבל. בשלב השני יטהר אותנו מכל הקלקולים – המוסריים והרוחניים. אבל כפי שכבר הזכרתי, לדעתי על אף הצללים ישנם אורות גדולים מאוד בדורנו, והם לאין ערוך גוברים על הצללים. מספיקה מסירות הנפש במלחמות ישראל בשביל להראות עד כמה אהבת ישראל ומסירות יש בדורנו, וישנן כמובן עוד סיבות רבות מאוד.
אז גם אם יש עוד עבודה רבה, נראה לי שה´ שמח בנו מהרבה מאוד סיבות, אוהב את העם היקר שלו ומשתוקק לגאול אותו גאולה שלימה.
כל מעשה טוב מצטרף. כל מחשבה, דיבור ומעשה מוסיפים טוב ומקרבים אותנו לזמן המיוחל. ובע"ה הוא קרוב מבעבר, ונמשיך לפעול כדי לקרב אותו.
מקווה שעזרתי במשהו, אפשר כמובן להמשיך לשאול בשמחה.
בברכה,
ליאור

התשובה התקבלה ממדרשת צוריאל בתאריך כ"ד ניסן ה´תשע"א
 

אודותינו תוכניות חינוכיות - יסודי תוכניות חינוכיות - על יסודי גלריה שרות לאומי פורום מאגר למדריכים שאל את הרב צור קשר

מדרשת צוריאל, מרכז לזהות יהודית, אשדוד. טלפון 08-8522544 פקס 15388522544
כל הזכויות שמורות למדרשת צוריאל

יהדות, פרשת שבוע, פורומים, חגים